<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' נדרים פי"ב</h1>
<h2>דף ט:</h2>
הנודר נדרים לכוין דיעותיו ולתקן מעשיו נאה ומשובח. כגון שאם היה זולל ואסר בשר עליו שנה או שנתיים, או היה שוגה ביין ואסר יין או שכרות, או רודף שלמונים ואסר מתנות והנאות עליו. ובאלו אמרו חכמים [אבות פ"ג מי"ג] סייג לפרישות נדרים. ומכל מקום לא ירגיל בהם, אך יפרוש מדברים שראוי לפרש. ובב"ר [פ"ע, א'] מפיק מוידר יעקב נדר [בראשית כ"ח] שנודרין בעת צרה. אבל שאר נדרים טוב להזהר, שכל הנודר כאלו בנה במה. ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו, שלא יכשל. וזה בנדרי אסר, אבל נדרי הקדש מצוה לקיימו ולא ישאל עליהן רק מדוחק, שנאמר [תהלים קט"ז] נדרי ליי אשלם.
<h2>דף כב.</h2>
הנודר נדרים לכוין דיעותיו ולתקן מעשיו נאה ומשובח. כגון שאם היה זולל ואסר בשר עליו שנה או שנתיים, או היה שוגה ביין ואסר יין או שכרות, או רודף שלמונים ואסר מתנות והנאות עליו. ובאלו אמרו חכמים [אבות פ"ג מי"ג] סייג לפרישות נדרים. ומכל מקום לא ירגיל בהם, אך יפרוש מדברים שראוי לפרש. ובב"ר [פ"ע, א'] מפיק מוידר יעקב נדר [בראשית כ"ח] שנודרין בעת צרה. אבל שאר נדרים טוב להזהר, שכל הנודר כאלו בנה במה. ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו, שלא יכשל. וזה בנדרי אסר, אבל נדרי הקדש מצוה לקיימו ולא ישאל עליהן רק מדוחק, שנאמר [תהלים קט"ז] נדרי ליי אשלם.
<h2>דף נט.</h2>
הנודר נדרים לכוין דיעותיו ולתקן מעשיו נאה ומשובח. כגון שאם היה זולל ואסר בשר עליו שנה או שנתיים, או היה שוגה ביין ואסר יין או שכרות, או רודף שלמונים ואסר מתנות והנאות עליו. ובאלו אמרו חכמים [אבות פ"ג מי"ג] סייג לפרישות נדרים. ומכל מקום לא ירגיל בהם, אך יפרוש מדברים שראוי לפרש. ובב"ר [פ"ע, א'] מפיק מוידר יעקב נדר [בראשית כ"ח] שנודרין בעת צרה. אבל שאר נדרים טוב להזהר, שכל הנודר כאלו בנה במה. ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו, שלא יכשל. וזה בנדרי אסר, אבל נדרי הקדש מצוה לקיימו ולא ישאל עליהן רק מדוחק, שנאמר [תהלים קט"ז] נדרי ליי אשלם.
<h2>דף סז.</h2>
נערה מאורסה שנדרה וקיים לה אביה לבדו או בעלה לבדו והפר לה האחר, (ו)אע"פ שנשאל לחכם והתיר לו הקמתו, לא יחזור להפר עם האחר שכבר הפר לה, שאין להם להפר אלא שניהם כאחד.
<h2>דף סט.</h2>
המקיים לנדר' וניחם נשאל לחכם ומתיר הקמתו וחוזר ומפר לה [בו] ביום. אבל אם הפר לה וניחם לא יכול לישאל לחכם כדי שיחזור ויקיים.
אמר לבתו או לאשתו, קיים ליך [קיים ליך] ונשאל על הקמה הראשונה, השנייה חל עליו. קיים ליך ומופר לך לא תחול הקמה אלא דאם תחול הפרה, הוי מופר, שאין הקמה מועלת אחר הפרה. אמר לה, קיים ליך (ומפיר) [ומופר] ליך בבת אחת, קיים. אמר לה, קיים ליך היום, הוי קיים לעולם. אמר לה, מופר ליך למחר, אינו מופר, שהרי קיימו היום. אמר, קיים ליך שעה אחת, וכשעבר היום ולא הפר, קיים, שהרי לא הוציא הפרה מפיו. אמר, קיים ליך שעה אחת, וכשעברה השעה אמר, מופר ליך, ספק ואסורה בנדרה ולא לוקה.
<h2>דף ע.</h2>
נדרה אשתו ושמע והתפיס עצמו בנדרה, שאמרה הריני נזירה, ואמר ואני, לא יכול להפר ושניהם נזירים, שהרי קיים לה. נדר הוא והתפיסה עצמה בנדרו, שאמר, הריני נזיר, ואמרה היא, ואני, מפר שלה ושלו קיים. נדר לעצמו והדירה כמותו וגמר בלבו להדירה ואמרה, אמן, אינו יכול להפר. כגון שאמר, הריני נזיר ואת, ואמרה, אמן, לא יכול להפר. ואם נדר והדירה דרך שאלה, שאמר, התרצי להיות [ב]נדר אסורה כמותי, ואמרה, אמן, יפר. ואם הפר שלו בטל כמו שלה. אמרה לו, הריני נזירה [ואתה], ואמר, אמן, לא יכול להפר.
<h2>דף עב.</h2>
מאורסה שנדרה ושמע אביה והפר, לאחר זמן שמע [הארוס] והפר ביום שמעו, אין זה מופר, שנאמר [במדבר ל'], ואם הניא אביה וגומר, ואם היו תהיה לאיש. ומדבר בארוסה, מדכת' אחריו, ואם בית אישה, מכלל דלמעלה מיירי בארוס, אלמא משמע שאין מפר הארוס כי אם ביום שהניא האב.
<h2>דף עב:</h2>
האומר לבתו ולאשתו, כל שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הן קיימין או מופרין, לא אמר כלום. עשה שליח להפר או להקם לה אינו כלום, שנאמר [במדבר ל'], אישה יקימנו ואישה יפירנו. וכן האב בעצמו ולא השליח.
<h2>דף עה.</h2>
האומר לבתו ולאשתו, כל שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הן קיימין או מופרין, לא אמר כלום. עשה שליח להפר או להקם לה אינו כלום, שנאמר [במדבר ל'], אישה יקימנו ואישה יפירנו. וכן האב בעצמו ולא השליח.
<h2>דף עו:</h2>
הפרת נדרים כל היום ולא מעת [לעת], שאם נדרה בתחלת ליל שני מפר כל הלילה וכל יום שני. נדרה ביום שני בתחלת היום מפר כל אותו היום. נדרה בסוף היום עם חשיכה, אם לא מפר עד שחשיכה לא יכול שוב להפר. שהתה מיום נדרה זמן מרובה ואחר שמע האב או בעל מפר ביום שמעו.
<h2>דף עז.</h2>
מפיר [בשבת] אפילו נדרים שלא לצורך שבת. ולא יאמר, מופר ליך, אך מבטל בלבו ואומר, טלי ושתי ואכלי.
<h2>דף עז:</h2>
מפר או מקיים נדרי אשתו או בתו בכל לשון, אע"פ שאין מכרת, שאין אשה צריכה לשמוע ההפרה או הקיום. וכך מפר, אומר, מופר, או בטל, או אין זה נדר כלום, וכיוצא בדברים שעניינם עקירה. אבל אם אמר לה, אי איפשי שתדור[י] או אין כאן נדר, אינו מופר. או אמר, מחול לך, או מותר לך, או שרוי לך, וכיוצא בעניין זה, לא אמר כלום, שאין אב ובעל מתיר כמו החכם אלא עוקר הנדר מתחלתו ומפירו. וכך מקיים, שיאמר, קיים לכי, או יפה נדרת, או אין כמותיך, או אלו לא נדרת הייתי מדירך, וכל כיוצא בזה שמשמע שרוצה בנדר.
המקיים בלבו קיים ולא יכול לחזור ולהפר, אלא אם חזר בתוך כדי דבור. והמפר בלבו אינו מופר ויכול לחזור ולקיים, שצריך להוציא בשפתיו. אבל המבטל אין צריך לומר כלום ונתבטלו כל הנדרים. וזה הבטול, שיכופנה לעשות דבר שאסרה אותה שיאמר, טלי ואכלי טלי ושתי, ואוכלת ושותה ונדר בטל מאליו, ובין עשת ובין לא עשתה כשבטל בלבו בטל הנדר. אבל הפרה לא כופה אותה לעשות, אך מפירה ומניחה אם רצת עושה או לא עושה.
<h2>דף עט.</h2>
המקיים בלבו קיים ולא יכול לחזור ולהפר, אלא אם חזר בתוך כדי דבור. והמפר בלבו אינו מופר ויכול לחזור ולקיים, שצריך להוציא בשפתיו. אבל המבטל אין צריך לומר כלום ונתבטלו כל הנדרים. וזה הבטול, שיכופנה לעשות דבר שאסרה אותה שיאמר, טלי ואכלי טלי ושתי, ואוכלת ושותה ונדר בטל מאליו, ובין עשת ובין לא עשתה כשבטל בלבו בטל הנדר. אבל הפרה לא כופה אותה לעשות, אך מפירה ומניחה אם רצת עושה או לא עושה.
המקיים לנדר' וניחם נשאל לחכם ומתיר הקמתו וחוזר ומפר לה [בו] ביום. אבל אם הפר לה וניחם לא יכול לישאל לחכם כדי שיחזור ויקיים.
שמע האב או בעל ושתק לצערה ולא כדי לקיים נדרה [הואיל ועבר היום ולא הפר ולא בטל נתקימו נדריה. נדרה] והפר ולא ידעה שהפר ועברה נדרה בזדון, מכין אותה מרדות שנתכוונה לאיסור ופטורה, שנאמר [במדבר ל'], ויי יסלח לה. עברה קודם הפרה, אע"פ ששמע בו ביום והפר, חייבת מלקות או קרבן כפי נדרה.
שמע נדרה ושתק, שלא ידע שיכול להפר, או סבור שאין צריך הפרה, ואחר ידע, שעת ידיעתו כשעת נדרה ויפר כל היום.
<h2>דף פג.</h2>
שמע האב או בעל ושתק לצערה ולא כדי לקיים נדרה [הואיל ועבר היום ולא הפר ולא בטל נתקימו נדריה. נדרה] והפר ולא ידעה שהפר ועברה נדרה בזדון, מכין אותה מרדות שנתכוונה לאיסור ופטורה, שנאמר [במדבר ל'], ויי יסלח לה. עברה קודם הפרה, אע"פ ששמע בו ביום והפר, חייבת מלקות או קרבן כפי נדרה.
<h2>דף פו:</h2>
נדרה אשתו והפר לדעת שהיא בתו, או נדרה בנזיר והפר (לכרעי) וסבור בקרבן, אסרה עצמה בתאנים והפר לדעת ענבים, צריך לחזור ולהפר כשידע נדר האמתי. ויכול להפר כל יום הידיעה.
<h2>דף פז.</h2>
נדרה שלא תאכל תאנים וענבים, וקיים לתאנים והפר לענבים, שקיים קיים שהפר מופר. אין אומרים בהפרת נדר שהופר מקצתו הופר כולו כדרך שאומרים בהתרה.
<h2>דף פז:</h2>
שמע נדרה ושתק, שלא ידע שיכול להפר, או סבור שאין צריך הפרה, ואחר ידע, שעת ידיעתו כשעת נדרה ויפר כל היום.
<h2>דף פח:</h2>
אשה שאין לה בעל ואינה ברשות אב ואמרה, הרי הבשר אסור עלי לאחר שלשים יום ונשאת בתוך שלשים יום, לא יכול להפר, שבעת הנדר לא היתה ברשותו. ועל זה כתיב [במדבר ל'], ונדר אלמנה וגרושה, אפילו היתה מאורשת בשעת הנדר, שאין הבעל מיפר בקודמין.
<h2>דף פט.</h2>
נדרה תחת בעלה שתאסר בבשר לאחר שלשים יום והפר בעלה ומת או גרשה בתוך שלשים יום מותרת, שכבר הפר לה. אלמנה וגרושה שאמרה, הריני אסורה ביין כשאנשא, ונשאת, אין בעל יכול להפר, אמרה והיא תחת בעלה, הריני אסורה ביין כשאתגרש, הרי הבעל יכול להפר וכשתתגרש מותרת.
